היי רשת אמי"ת, מה קורה? קודם כל את יודעת שאני מאוד אוהב אותך ומעריך אותך או אם לדייק אוהב ומעריך את האנשים שעובדים באמי"ת, ואני יודע שהם אנשי חינוך מוסריים ונותנים את הנשמה שלהם עבור התלמידים ואפילו אני הייתי מחנך אצלך והשקעתי את כל כולי כדי להפוך את בית הספר למקום טוב יותר ואת התלמידים לאנשים טובים יותר אבל…
אני כבר לא מלמד אצלך. אני ספק חיצוני של הרשת. ואת משלמת לספקים חיצוניים שלך בשוטף + 65. ככה החלטת. ובהתחלה עבדתי איתך ככה תקופה לא קצרה אמנם לא בטירוף אבל היו לנו את הרגעים שלנו יחד ואז קרתה פעם אחת שלא שילמת בזמן בגלל פאשלה כזו או אחרת ואת יודעת שכאן הסתיימו יחסינו בשיטה הזו.
וזה מאוד כואב לי רשת יקרה כי פונים אלי המון בתי ספר שרוצים את הפעילות של באבלגול או הופעות סטנדאפ וחלקם מצליחים לכופף בצורה כזו או אחרת את החוקים, חלקם מצליחים לתת צ'ק דחוי במקום, חלקם מאמינים כל כך במוסר התשלומים שלך שהם מוכנים לתת צ'ק אישי שלהם כערבון אבל יש גם מלא שפשוט נכנעים לשיטה כי "ככה הרשת עובדת".
אז רק רציתי להזכיר לך רשת יקרה שאת מוסד חינוכי ושראשי התיבות של אמי"ת הם ארגון מתנדבות למען ישראל ותורה וסתם ככה שתדעי שישראל אולי אוהבת לעבוד בצורה הזו אבל התורה אוסרת דווקא על העניין והנחתי שבתור רשת של בתי ספר דתיים תביני שזה קצת אבסורד שאת מנסה לחנך לאנשים דתיים טובים יותר ובו זמנית ובכן, אין דרך יפה להגיד את זה, צבועה.
ואני יודע שאת מקבלת תשלום מהממשלה בשוטף + 90 או משהו אבסורדי אחר אז אני מבין שאת לא יכולה פתאום יום אחד לקום ולשלם ולכולם אבל אני כן רוצה שתדעי שאם הרשת החליטה אז כנראה שהרשת גם יכולה להחליט אחרת. ואת יכולה להחליט שאת ממשיכה לשלם בצורת שוטף פלוס (בתור התחלה) אבל את עובדת בירוקרטית אחרת ונותנת לספקים שלך את הצ'ק במקום דחוי למועד הפירעון. כן, לא שיניתי לך שום דבר, את עדיין תשלמי באותו זמן בדיוק רק העבודה היא אחרת, קצת יותר נכונה ועדיין לא הוגנת אבל זו חצי נחמה.
את יכולה. את רוצה. אני יודע שאת רוצה. אני מכיר אותך טוב מבפנים ומבחוץ. דיברתי איתך ועם האנשים שקרובים אלייך. אפילו את עובדי הקבלן קלטת לתוכך. אז את יודעת שכשאת רוצה את עושה. אם את תעשי את הצעד הזה, גופים גדולים אחרים ילכו בעקבותייך. תהיי דוגמא, תהיי מודל לחיקוי, כמו מה שבאמת רשת חינוכית שואפת להיות.

נכנסים לבית הקולנוע: שטיחים מקיר לקיר, בובות שעווה, משרתים, ריח של יוקרה
יוצאים מבית הקולנוע: דרך הביוב כמו עכברים בצבי הנינג'ה

הרגע הזה שהאיומים שלך לא אפקטיביים
אני: אם אתה לא אוכל עכשיו ארוחת ערב אין ממתק מחר
גדעון: מחר אני אצל סבתא
אני:
גדעון:
אני: טוב, באופן חד פעמי אני מרשה לך היום לא לאכול

אני: מותק, איזה כיף שאת מפרגנת לי ככה לטוס לחו"ל באמצע השבוע
מיטל: ברור, תהנה כמה שאתה יכול!
אני: אשתדל, את באה לאסוף אותי מהשדה?
מיטל: בטח, מתי אתה נוחת?
אני: ביום שישי ב 12:00
מיטל: אה, אני לא יכולה, בדיוק יבואו להחליף את הצילינדר בדלת

חוזר הביתה אחרי תשע פעילויות באבלגול בשבוע וזה מה שמחכה לי.
אוהב אותך אשתי שלי!
(מותר לה, היא לא הייתה בבני עקיבא)

"איני הנהג" ב waze זה ה "כבר רשום" של אתרי הקופונים

חלום שמתגשם.
באבלול

אלה שלא יודעים איך להיראות נטולי אינטרסים